<h1>ספר הבתים הלכ' תפילה שער שביעי סעיפים ו—ח</h1>
<h2>דף כד:</h2>
כסוי הערוה כיצד אסור להתפלל כנגד הערוה אפי' ערות גוי או ערות קטן. וכן אסור להתפלל ערום עד שיכסה ערותו ואסור להתפלל עד שיכסה לבו. כתב הר"ם ואם לא כסה או נאנס ואין לו במה יתכסה הואיל וכסה את ערותו והתפלל יצא ולכתחלה לא יעשה. טהרת מקום התפלה כיצד לא יתפלל במקום הטנופת ולא במרחץ ולא בבית הכסא ולא באשפה ולא במקום שאינו בחזקת טהרה עד שיבדקנו. כללו של דבר כל מקום שאין קורין בו ק"ש אין מתפללין בו. וכשם שמרחיקין מצואה וממי רגלים וריח רע ומן המת ומן הערוה לק"ש כך מרחיקין לתפלה. לר"ם, וכבר בארנו בשערי ק"ש הדברים שאין קורין ק"ש כנגדן ושמרחיקין מהם בעת הקריאה וכן הדין לתפלה. גדולי החכמים לא היו מתפללין בבית שיש בו שכר ולא בבית שיש בו מוריס בעת עפושו מפני שריחו רע ואע"פ שהמקום טהור. לר"ם.
